כאשר מטופל משתחרר מאשפוז פסיכיאטרי, הוא ניצב בפני הסיטואציה הלא פשוטה של לחזור למסלול חיים תקין בו הוא יוכל להתנהל.
בעולם המציאותי, מחוץ למוסד הסגור, מגיעים לחצים וסיטואציות חברתיות מורכבות כפי שלא ניתן להיתקל בהן בתוך המסגרת האשפוזית. האופן בו מטופל משוחרר נדרש להתמודד עם החזרה אל המציאות יכול להיות מערער, ממשי ובלתי צפוי. לכן ישנה חשיבות לעזור למטופל לשמור על סדר יום מובנה, להתמודד עם הסיטואציה החדשה, ולוודא כי הוא ממשיך במסלול יציב.
זכויות המשוקמים
- נפגעי מערכת הביטחון – לנפגעי נפש אשר סבלו מהפגיעה כתוצאה מעניין בטחוני או במהלך השירות הצבאי ישנן זכויות ייחודיות וכן תגמולים שונים.
- קצבת נכות – ביטוח לאומי מציע קצבה זו לפי דרגת הנכות הספציפית לכל מקרה.
- סל שיקום – אדם אשר מוכרת לו נכות בדרגה של 40% או יותר, זכאי לשירותים נרחבים בתחומים שונים כחלק מסל שיקומי.
- תמיכה משפטית – במקרה של צורך בייצוג אפוטרופוס, ניתן לקבל תמיכה ועזרה מאת הלשכה לסיוע משפטי של משרד הפנים.
לקבלת זכויות אלו ייתכנו תהליכים בירוקרטיים מול הרשויות או הגורמים הרלוונטיים, אך בחלק מן המקרים אפשר גם ליהנות מהם בעזרת הפסיכיאטר המטפל.
תכניות שיקום והשתלבות בקהילה
כחלק מהתכנית השיקומית, ישנם יעדים ומטרות אשר נועדו לעזור בהכוונת המטופל. התקדמותו ואופני התמודדותו נבדקים מעת לעת, כאשר המטופל עצמו מעורב בבחירת האספקטים השונים שבהם הוא ייתמך לאורך הדרך. התכניות השיקומיות לרוב מסובסדות או ממומנות חלקית על ידי המדינה, ועל כן על המשוקם לפנות לוועדת השיקום הרלוונטית – בין אם לבדו או בעזרת גורם משפחתי.
תמיכה מהסביבה הקרובה
ככל שהרשת החברתית התומכת של המשוקם תהיה נרחבת ומעורבת יותר, כמובן בהסכמת ועם שיתוף פעולה מצד המשוקם, כך ייתכן ויוקל לו בתהליך. כאשר אדם מרגיש בסביבה תומכת, עוזרת, אשר ניצבת לצדו ברגעים קשים – תחושת המסוגלות העצמית ויכולת ההתמודדות טובות יותר.
אולי יעניין אותך לקרוא גם על:
סל שיקום לנפגעי נפש