בתקופה שלאחר השחרור מאשפוז פסיכיאטרי, נמצאים המטופלים בסיכון גבוה לאשפוז חוזר. בששת החודשים הראשונים שלאחר האשפוז, הסיכוי לאשפוז חוזר עומד על בין 20-40%, כאשר בקרב מטופלים מסוימים (כגון כאלה שטופלו באמצעות נזעי חשמל או שאושפזו לתקופות ארוכות), הסיכוי אף גבוה יותר ועומד על כ-50%. תקופת השיא מבחינת הסיכוי לאשפוז מחדש הינה בחודש הראשון לאחר השחרור מהאשפוז.
במטרה למזער את רמת הפגיעות של לאחר האשפוז, מומלץ למטופל המשוחרר לנקוט בצעדים הבאים:
- הבטחת המשך הטיפול: המטופל המשוחרר זקוק לפגישות קבועות וסדירות עם פסיכיאטר ופסיכולוג. הפסיכולוג יסייע למטופל באמצעות שיחות ויסייע לו לעבוד על דרכי התמודדות וניהול גורמי לחץ במהלך חיי היומיום. הפסיכיאטר ידאג לטיפול התרופתי המתאים. מרבית העוסקים בתחום מסכימים ששילוב בין טיפול בשיחות לבין טיפול תרופתי הוא הטיפול הטוב ביותר לבעיות בתחום בריאות הנפש. לטיפול התרופתי עלולות להיות תופעות לוואי, אפילו תופעות לוואי קשות, אך בלעדיו הקשיים תסמיני ההפרעה הנפשית צפויים לגבור ואף להוביל לאשפוז מחדש ועל כן, מומלץ בכל לשון להתמיד בתוכנית הטיפול הכוללת, לרבות הטיפול התרופתי.
- כמובן שפסיכיאטר מתאים יסייע למטופל למצוא את שילוב התרופות המתאים ביותר עבורו, בין היתר במטרה למזער עד כמה שניתן את תופעות הלוואי שלהן. עם זאת, יש להתאזר בסבלנות, משום שהתרופות דורשות לרוב המתנה של פרק זמן מסוים עד שניכרת השפעתן.
- שמירה על אורח חיים בריא ומאוזן: כל אדם, על אחת כמה וכמה אדם אשר שוחרר מאשפוז פסיכיאטרי ורוצה לבנות את חייו מחדש, יוכל לסייע לעצמו באמצעות שמירה על שגרה, הכוללת:
- הקפדה על שנת לילה איכותית ומספקת.
- תזונה נכונה.
- פעילות גופנית.
- הפחתת החשיפה לגורמי לחץ, כגון מעבר עבודה, התנתקות מאנשים מסוימים, טיפול בחובות והתנהלות כלכלית נכונה ועוד.
- הצטרפות לקבוצות תמיכה. מומלץ מאד להצטרף לקבוצת תמיכה באזור המגורים של המטופל, במטרה לפגוש באופן סדיר אנשים נוספים המתמודדים עם קשיים נפשיים דומים, לזכות לאוזן קשבת וללמוד טכניקות התמודדות חדשות.
- פינוי זמן למנוחה והשתתפות בפעילויות מהנות.
זכויות שמעניקה המדינה לשיקום נפגעי נפש
מדינת ישראל, באמצעות גופים כגון המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון (כאשר הלוקה בנפשו מוגדר כנכה צה”ל), הלשכה לסיוע משפטי ועוד, מעניקה זכויות שונות ללוקים בנפשן, אשר יכולות לסייע באופן משמעותי להתמודדות עם החזרה לקהילה, לאחר האשפוז:
- סל שיקום: מוענק לאדם שנקבעה לו דרגת נכות של לפחות 40% וכולל שירותים בתחומים שונים כגון דיור מוגן בקהילה, תעסוקה, טיפולים רפואיים ועוד. דרגת הנכות הנדרשת לצורך זכאות לסל השיקום אינה מחייבת פנייה למוסד לביטוח לאומי וניתן לקבלה גם לאחר אבחון על ידי פסיכיאטר המצוי ברשימת הפסיכיאטרים המורשים מטעם משרד הבריאות.
- קצבת נכות: מוענקת על ידי המוסד לביטוח לאומי לאחר שנקבעה לאדם דרגת נכות מסוימת (משתנה לפי סוג הקצבה – קצבת נכות כללית או קצבה לנכות מעבודה, אם הפגיעה הנפשית היא תולדה של תאונת עבודה).
- אם הפגיעה הנפשית נגרמה במהלך השירות הצבאי או כתוצאה מפעולת איבה, ישנם הסדרים מיוחדים לצורך קבלת תגמולים שונים בשלה.
- סיוע משפטי על ידי עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי של משרד הפנים, בין היתר אם המטופל זקוק לאפוטרופוס.
שיקום לאחר אשפוז פסיכיאטרי – היבטים משפחתיים
על מנת להתמודד עם תחושות אלו, חשוב להבין שהקרוב שאושפז שוחרר על ידי הצוות הרפואי באשפוז משום שהם סבורים כי הוא אינו מהווה עוד סיכון לעצמו או לאחרים ושניתן להתמודד עם תסמיני מחלתו בצורה טובה גם במסגרת הקהילה.
לטיפול התרופתי עלולות להיות תופעות לוואי שונות ובהן תחושת עייפות ונמנום, תיאבון מוגבר ועלייה במשקל, שרירים נוקשים ועוד. כדאי לשים לב לתופעות הלוואי ולבקש מהקרוב לתעד אותן וליידע את הפסיכיאטר שלו לגביהן. ניתן לשלוט במרבית התופעות באמצעות שינוי בתרופות, בשילוב ביניהן, קבלת תרופות נוספות או למידת טכניקות חדשות להתמודדות עמן.
