הכוונה תעסוקתית לאחר אשפוז פסיכיאטרי

אדם הלוקה בהפרעה נפשית הגורמת לו לנכות פסיכיאטרית, לא כל שכן אדם כזה שאושפז לצורך קבלת טיפול במחלקה פסיכיאטרית, יסבול פעמים רבות מקשיים לשוב ולתפקד כחבר בקהילה ממנה יצא ויזדקק, על כן, לשיקום פסיכיאטרי.

מטרת השיקום הפסיכיאטרי היא לקיים עם אדם זה תהליך של חזרה לתפקוד רגיל בקהילה, תוך שמירה על שלומו ובריאותו. החברה הינה גורם משמעותי המשפיע על נפשו של אדם, משום שהיא מחייבת אותו לפעול בהתאם לסט של חוקים וכללים ולעמוד בציפיותיהם של אחרים.

במסגרת תוכנית השיקום הפסיכיאטרית, ייפגש המטופל עם יועצי שיקום בתחום הפסיכיאטריה ומומחים בתחום בריאות הנפש ויקבל תמיכה במסגרת הקהילה, שילוו אותו עם שובו אליה. אחד מההיבטים החשובים ביותר של השיקום הפסיכיאטרי הוא נושא ההכוונה התעסוקתית.

התפתחות השיקום התעסוקתי

בעשרים השנים האחרונות ,השתנו מקץ לקץ המחקר והגישות לגבי שיקום תעסוקתי לאנשים הלוקים בהפרעות נפשיות ופסיכיאטריות חמורות. לפי הגישה המסורתית, נעשה השיקום התעסוקתי באופן הדרגתי ומפוקח, לאורך תקופה של מספר חודשים ואף שנים, במהלכן עבר המטופל הדרכה ולאחריה שיבוץ מקצועי במסגרות מותאמות, תוך קבלת סיוע. עבודה במשרות ללא תשלום ותעסוקה מוגנת נחשבו למסייעות ואף הכרחיות לצורך הכנתם של המטופלים לתעסוקה בעלת אופי תחרותי בשוק העבודה הפתוח.

אולם, כיום, קיימות ראיות חדשות התומכות בגישה הפוכה – השמה ולאחר מכן הדרכה ואימון. גישה זו מאופיינת על ידי מספר עקרונות ובהם התחלה מהירה של עבודה תחרותית, המתאימה להעדפותיו של המטופל, כשלב ראשון, ולא אחרון, של תהליך השיקום התעסוקתי.

הערכת הביצועים במסגרת העבודה נעשית באופן מתמשך על ידי יועץ תעסוקה, אשר בוחן את ביצועיו של המטופל ומספק הכשרה נוספת במקביל אליה, בהתאם לצורך. במקביל, מתואם גם הטיפול הנפשי השוטף עם המטופל, בדרך כלל על ידי יועץ תעסוקה החבר בצוות המטפל. במחקרים נמצא, ששיטה זו של שילוב תעסוקתי יחד עם שירותים קליניים משפרת משמעותית את סיכויי ההצלחה של ההשמה בעבודה ואת משך ההעסקה בה.

שיקום תעסוקתי בישראל

בהתאם לרוח המתוארת לעיל נחקק בישראל בשנת 2000 חוק שיקום נפגעי נפש בקהילה, התש”ס-2000. בסעיף הראשון לחוק, תחת הכותרת “מטרה”, נכתב כי “מטרתו של חוק זה לשקוד על שיקומם ושילובם בקהילה של נכי הנפש כדי לאפשר להם להשיג דרגה מרבית אפשרית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים, תוך שמירה על כבודם ברוח חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו”.

הזכאות לשירותי השיקום, לפי החוק, מוקנית לאדם שעומד בקריטריונים הבאים:

• הוא סובל מנכות רפואית של לפחות 40% בשל הפרעה נפשית;
• מלאו לו 18 שנה.

יש לשים לב כי דרגת הנכות הרפואית יכולה להיקבע, לצורך חוק זה, על ידי המוסד לביטוח לאומי, אך גם על ידי פסיכיאטר המצוי ברשימת הפסיכיאטרים המוסמכים לכך על ידי שר הבריאות.

בהתאם לחוק, הוקמה בישראל המועצה הארצית לשיקום, בה חברים הגורמים הבאים:

• נציג שר השיקום שהוא יושב ראש הועדה;
• פסיכיאטר;
• פסיכולוג;
• עובד סוציאלי;
• מרפא בעיסוק;
• עובד סיעודי;
• שני נציגים של ארגונים המייצגים את נכי הנפש;
• שני נציגים של ארגונים המייצגים את משפחות נכי הנפש;
• שמונה נציגים של שרי הממשלה;
• נציג מרכז השלטון המקומי;
• נציג של המוסד לביטוח הלאומי;
• שלושה נציגים של מוסדות להשכלה גבוהה, בעלי השכלה בתחומים הקשורים לשיקום נכי נפש בקהילה.

תפקידיה של המועצה הם מתן ייעוץ לממשלה בנוגע לשיקום נכי נפש, התוויית מדיניות שיקום ארצית, תכנון שירותי השיקום בקהילה ושיפור איכותם, פיתוח תוכניות חינוך והסברה בקהילה, קביעת שירותי סל השיקום לו זכאים נכי הנפש, קביעת אמות מידה לנותני שירותי שיקום, קבלת דיווחים בדבר ביצוע החוק ויוזמה של מחקרים בנושאי שיקום.

כמו כן, הוקמו בחוק ועדות שיקום אזוריות, שתפקידן לקבל פניות של אנשים ולבדוק את זכאותם לתוכנית שיקום וסל שיקום.

לפי החוק, על מנת לקבל את סל השיקום, אדם נדרש לעבור את השלבים הבאים:

1. קביעת דרגת הנכות הנפשית

2. בניית תוכנית שיקומית: תבוצע על ידי המטופל יחד עם אחד מהגורמים הבאים:
   • א. בית חולים פסיכיאטרי;
   • ב. מרפאה לבריאות הנפש;
   • ג. שירותי הרווחה;
   • ד. מסגרת שיקומית בקהילה;
   • ה. עובד סוציאלי, מרפא בעיסוק, פסיכיאטר, פסיכולוג או אח מוסמך פרטי.
   • אם המבקש אינו נפגש עם גורם טיפולי כלשהו, הוא רשאי למלא את כל הטפסים הנדרשים בעצמו ולפנות בעצמו לועדה.
3. פנייה לועדת השיקום האזורית לנפגעי נפש. הפנייה יכולה להתבצע על ידי הגורם המטפל, שהוא אחד מהגורמים הנזכרים בסעיף הקודם, על ידי קרוב משפחה של המבקש או על ידי המבקש עצמו.
4. קבלת סל השיקום: מעניק שירותי תעסוקה מהסוגים הבאים:
   • א. תעסוקה שיקומית.
   • ב. תעסוקה נתמכת במקום עבודה רגיל.
   • ג. תמיכה וליווי ליזמות עסקית, בשיתוף עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים וג’וינט ישראל.
   • ד. עבודה במיזמים תעסוקתיים.
   • ה. השתלבות כעובדי שיקום במסגרת תוכנית “צרכנים כנותני שירות”.
   • ו. אבחון מקצועי.
5. בנוסף לשיקום התעסוקתי, ניתנים במסגרת סל השיקום גם שירותי שיקום בתחומים נוספים כגון השכלה, דיור, טיפולי שיניים, ייעוץ ותמיכה למשפחות ועוד.