אשפוז פסיכיאטרי
על פי הערכות של חוקרים בתחום בריאות הנפש, כ-25% מהאוכלוסייה בעולם המערבי ילקו בהפרעה נפשית כלשהי לפחות פעם אחת במהלך חייהם, כאשר בכל רגע נתון, כ-15% מהאוכלוסייה סובלים מהפרעה נפשית כלשהי. למעשה, מרבית האנשים בעולם יחוו הפרעה פסיכיאטרית בשלב כלשהו של חייהם – בין אם חוויה עצמית, ישירה, של התמודדות עם ההפרעה, ובין אם בעקיפין,
אצל קרוב משפחה, חבר טוב או עמית לספסל הלימודים או לעבודה. בעבר, הטיפול המרכזי והנפוץ ביותר בהפרעות נפשיות כלל אשפוז במוסדות סגורים למשך פרקי זמן ארוכים ואף למשך כל חייו של המטופל.
אולם, בעשורים האחרונים, בשל הלך רוח שהושפע מתנועות לזכויות אדם ויחד עם פיתוחן של תרופות פסיכיאטריות רבות ויעילות, עברה מערכת בריאות הנפש תהליך של “אל מיסוד”.משמעותו של תהליך זה היא שיש להעדיף טיפול בקהילה עבור הלוקים בנפשם, תוך הימנעות מהגבלת חירותם באמצעות אשפוז במוסדות פסיכיאטריים, כל עוד מצבם מאפשר זאת.
על אף שכיום, מרבית האנשים הלוקים בהפרעות נפשיות לא יזדקקו לטיפול במסגרת אשפוז, הרי שלעיתים אדם מסוים עשוי להזדקק לאשפוז מסיבות שונות. סביבת האשפוז כוללת אנשי מקצוע ומומחים שונים מתחום בריאות הנפש ובמסגרתה, ניתן להשגיח על מצבו של המטופל באופן צמוד, במשך 24 שעות ביממה, וכך למנוע ממנו לפגוע בעצמו או באחרים, לייצב את מצבו לאחר התקף או מצב חירום אליו נקלע ולשנות את סוגי התרופות הניתנות לו או לכוונן את המינון שלהן.
ההחלטה על פנייה לאשפוז פסיכיאטרי במקרים כאלו יכולה להיות של המטופל עצמו, למשל בעקבות החמרה בתסמיני ההפרעה ממנה הוא סובל, או על ידי אדם אחר כגון הרופא המטפל בו, קרוב משפחה או אפוטרופוס. הסיטואציה של הימצאות באשפוז פסיכיאטרי, או היכרות עם אדם המצוי באשפוז פסיכיאטרי, עשויה להיות מרתיעה ולהעלות שאלות רבות, הן עבור המאושפז, או המאושפז הפוטנציאלי, והן עבור קרובי משפחתו, חבריו ועמיתיו של אדם זה.
כיצד מחליטים מתי יש צורך באשפוז? מה להביא עמנו כאשר אנו מגיעים לבית החולים? מי יטפל בעניינים הכספיים של המאושפז? מתי ניתן לבוא לבקרו? כיצד ניתן לסייע לו? לאן ניתן לפנות כדי לקבל ייעוץ וסיוע כספי?לצד השאלות האלו, למרבה הצער, בשל פערי מידע, סובלים לעיתים מטופלים המאושפזים במחלקות פסיכיאטריות והקרובים אליהם מסטיגמות ודעות קדומות ונדרשים להתמודד עם תחושות של אשמה, בושה, כעס וצער בשל מצבם.
על כן, מומלץ מאד לכל אדם, להתייעץ, לשאול שאלות ולקרוא מידע בנושא. באתר זה, תוכלו למצוא מידע רב בנושא האשפוז הפסיכיאטרי, שיסייע לכם להתמודד עם השאלות הרבות העולות בעקבותיו. באתר נתייחס לאשפוז ציבורי ופרטי ועל ההבחנה ביניהם, יעילות אשפוז קצר, יעילות אשפוז לטווח ארוך, אשפוז בכפייה ועוד.
אוכלוסיות יעד הזקוקות לאשפוז רפואי
לצערנו, אשפוז פסיכיאטרי תקף כלפי קבוצות גילאים שונות – בני נוער, מבוגרים קשישים וכן בעלי מוגבלויות שונים הסובלים מפיגור שכלי ברמה גבוהה או רמות שונות של אוטיזם. באתר יש התייחסות ענפה גם לתחום זה ועל ההבחנה בין סוגי הטיפול לאוכלוסיות יעד שונות.
אשפוז פסיכיאטרי – לא נועד לכל אחד
אשפוז פסיכיאטרי נועד לסובלים מהפרעות קשות ביניהן: אנורקסיה נורבוזה, מצב פסיכוטי, מאניה דיפרסיה, סכיזופרניה, הפרעת אישיות גבולית, הפרעות על הרצף האוטיסטי והפרעות נוספות על פי שיקול הפסיכיאטר המטפל. על מנת להיכנס לאחד ממוסדות האשפוז יש לעמוד בקריטריונים לקבלה לאשפוז ולבצע אבחונים שונים, הערכה פסיכיאטרית,אבחון נוירופסיכולוגי ועוד.
לאחר קבלת האבחנה, יש להכין את המטופל לקראת האשפוז ולהתאים את האשפוז לצרכים שלו באתר נבחן פרמטרים שונים טרם האשפוז – האם ניתן למנוע את האשפוז, כיצד להתכונן לאשפוז, מהן סוגי התרופות שינתנו, אילו טיפולים קבוצתיים ואישיים יאלצו לעבור המטופלים ועוד.
התמודדות במעגל השני: קרובי משפחה, חברים ועמיתים
לא רק למטופלים המתעדים להתאשפז יכולים להפיק תועלת מהאתר. גם בני המעגל השני משפחה וחברים קרובים יכולים לקבל סיוע ממידע האתר: כיצד ניתן לסייע לקרוב המאושפז, מה הצרכים של הקרובים לאדם המאושפז, אילו קבוצות תמיכה לקרובי משפחה קיימות, איך ניתן לקבל ייעוץ, טיפול פסיכולוגי משפחתי ועוד.
יציאה מאשפוז פסיכיאטרי
לא לכולם הכניסה לאשפוז פסיכיאטרי היא לצמיתות ויש מטופלים שמצליחים לשקם את עצמם ולצאת לחיים בעזרת ליווי רפואי ופסיכיאטרי.במהלך האשפוז מקנים למטופל כלים המכינים אותולשחרור והתמודדות לחזרה לשגרה. חזרה לשגרה כוללת בתוכה הכוונה תעסוקתית, סיוע כלכלי, מתן תרופות, הקניית זכויות והטבות מתוקף חוק ללוקים בנפשם ולבני משפחותיהם והזדמנות איתית לשנות את החיים.
